במצבים כאלה, קיימת חשיבות רבה להגדרת חלקו של כל אחד מהשותפים בנכס ולהסדרת דרכי השימוש, הניהול, הזכויות והחובות וכל דבר הנוגע למקרקעין המשותפים.
מצב בו לא הוסדרו טיב ואופן היחסים שבין בעלי הזכויות באופן ברור עלול ליצור מצב של אי בלבול ביחס לחלוקת המקרקעין באופן פיסי ולהוביל לסכסוך, שעלול אף להסתיים בהליכים משפטיים שיאלצו אותם להיפרד מהנכס, לעיתים, בניגוד לרצונם.
הפיתרון למצב כזה, הינו עריכת הסכם שיתוף בין השותפים. ההסכם יכלול בדר"כ את אופן ניהול המקרקעין, הזכויות המוקנות לכל אחד מהבעלים, לרבות זכות החזקה והשימוש של כל אחד, זכויות הבניה של כל אחד עכשוויות(במידה וקיימות זכויות בניה בלתי מנוצלות) או עתידיות וכו'.
בכדי ליצור מצב בו גם צדדים שלישיים יוכלו לעיין בהסכם (בטרם רכישה, למשל), כמו גם יחוייבו "להיכנס בנעלי" אדם המוכר את חלקו בנכס המשותף, יש לרשום את הסכם השיתוף בלשכת רישום המקרקעין ולגביו תירשם הערת אזהרה.
